|
חֲיִי וַאֲנִי אֲדַבֵּר בִּשְׁמֵךְ -
איירין
אֲהוּבָתִי תָּמוּת בִּזְרוֹעוֹתַי
בָּאַחֲרִיתוֹ שֶׁל חֹרֶף נִמְהָר, וְכֹל
כַּפּוֹתַי יִמָּלְאוּ שַׁלַּכְתָּהּ.
וַאֲנִי אוֹמַר לָהּ:
חֲיִי אֲהוּבָתִי שֶׁלִּי, חֲיִי, וַאֲנִי
אֲדַבֵּר בִּשְׁמֵךְ.
וּכְפֶסַע בֵּינָהּ לְבֵין אִי-הֱיוֹתָה, אֲהוּבָתִי אֶת
זְרוֹעוֹתַי תְּלַטֵּף לְשָׁלוֹם, וּמָטָר נְעוּרִים
כְּעָנָן מְקוֹמִי יַעֲצֹם אֶת נִצָּן חִיּוּכָהּ
הָרִאשׁוֹן.
אֲהוּבָתִי, רִיסִים מֻשְׁלָגִים, תִּטְבַע
בַּאֲגַמֵּי-הַתְּכֵלֶת הַשּׁוֹקְטִים לָעַד, וְכֹל
אֶתְמוֹלָהּ יִפְנה אֶל הַיָּם -
לֹא קוֹצֵף,
לֹא נִסְעָר, לֹא
נִשְׁבַּר אֶל סְלָעָיו. רַק פְּזוּרַת הַמִּלִּים כְּמוֹ
סָחַף נִשְׁטַף לְאָחוֹר, וְנִשְׁכַּח
וְנִשְׁכַּח.
וַאֲנִי אוֹמַר לָהּ:
נוּחִי אֲהוּבָתִי, נוּחִי, וַאֲנִי
אֶרְשֹׁם אֶת טִבְעֵךְ הָאֲמִתִּי. וַאֲנִי
אָשִׁיב לְכֹל שׁוֹאֵל - שֶׁפָּנִיתִי לְאָן שֶׁפָּנִיתִי
אֲבָל אֲהוּבָתִי נִרְדְּמָה בִּזְרוֹעוֹת חֹרֶף נִמְהָר
שנִשְׁטַף מֵעָלַי וְנִזְכָּר
וְנִזְכָּר -
|